דעות קדומות ודעות "מתקדמות"

פעם פרסמתי בקבוצת היכרויות בפייסבוק פוסט בו סיפרתי על מקרה בו בחורה שקבעה איתי דייט ביטלה אותו זמן קצר לאחר מכן. עד היום אני לא יודע למה היא בחרה לבטל את הדייט, אך כפי שציינתי בפוסט, אני חושד שזה קשור לעובדה שסיפרתי לה בשיחת טלפון שאני מאובחן על הרצף האוטיסטי.

הפוסט גרר לא מעט תגובות תומכות ומחזקות, שתיים מהן זכורות לי במיוחד: אחת בה נכתב שאנשים על הרצף "טובים יותר" מאנשים שאינם על הרצף, ואחת בה נכתב שלאנשים על הרצף יש IQ של "150 ומעלה". בעוד בתגובה הראשונה מובעת דעה אישית, בתגובה השנייה מובא נתון שאינו נכון עובדתית. אני בטוח שמאחורי שתי התגובות היו כוונות טובות, אבל אני לא בטוח שתגובות כאלה טובות לי ולאנשים אחרים על הרצף.

אנשים על הרצף סובלים מסטיגמות כבר שנים. רבים מאמינים שאנשים על הרצף הם בעלי מנת משכל נמוכה במיוחד. מנגד, כפי שעולה מהתגובה השנייה שציינתי, ישנה גם התפיסה ההפוכה, לפיה אנשים על הרצף הם בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד. שתי התפיסות מכלילות ויש בהן משום דעה קדומה. התפיסה השנייה עשויה להיתפס כפחות מעליבה מהראשונה, אך לדעתי שתיהן לא הוגנות כלפי אנשים על הרצף, ושתיהן מזיקות.

ישנה תופעה חברתית בה קבוצות שסבלו זמן רב מסטריאוטיפים שליליים מקבלות פתאום סטריאוטיפים "חיוביים". כך, למשל, שחורים נתפסים לעיתים קרובות כספורטאים טובים יותר מלבנים והומואים נתפסים כרגישים יותר מסטרייטים. אני חושב שבסופו של דבר, סטריאוטיפ "חיובי" הוא עדיין סטריאוטיפ, וככזה, יש לו פוטנציאל להזיק לחברי הקבוצה בה הוא דבק, משום שהוא גורם לפיתוח ציפיות מסוימות מהם, שרבים מהם לא יוכלו לעמוד בהן. גם אם לסטריאוטיפ יש ביסוס סטטיסטי, הוא גורם לנו להציב רף גבוה יותר לאינדיבידואלים בלי להכיר אותם באופן אישי, וככל שהרף גבוה יותר, כך גם הסיכוי להתאכזב.

אנשים ממילא נוטים לתייג אלה את אלה לפי מאפיינים מסוימים, ואני לא רואה תועלת בכך שאנחנו רואים אחרים כשונים מאיתנו או דומים לנו יותר משהם באמת. אני חושב שעדיף לבחון כל מקרה לגופו, ולא להניח שאנחנו יודעים על אחרים יותר משאנחנו באמת יודעים.