אחרי שכתבתי בבלוג זה על השקפתי האנטי-נטליסטית – השקפה המתנגדת לילודה (לקישור לחצו כאן), קיבלתי תגובה הגורסת כי הבאת ילד לעולם אינה כופה עליו דבר, משום שתמיד יש לו האפשרות להתאבד אם לא ירצה לחיות. לדעתי, זהו פישוט יתר של הסוגיה.
יצר ההישרדות הוא מהיצרים החזקים ביותר של בעלי חיים בכלל ושל האדם בפרט, וקשה שלא להיכנע לו גם במצבים של סבל קיצוני. כמו כן, לרוב האנשים יש קרובי משפחה ומכרים שאוהבים אותם ואף תלויים בהם, והתאבדות עלולה לגרום להם פגיעה שהרוב לא היו רוצים לגרום לאוהביהם ואהוביהם.
מרגע בואו של אדם לעולם, הוא נתון ללחצים פנימיים וחיצוניים חזקים מאוד להישאר בחיים, גם אם מדובר בחיים של סבל. זאת הסיבה שגם אנשים החיים תחת משטרים אפלים או סובלים ממחלות מייסרות לרוב בוחרים בחיים. אני חושב שהגישה ש"אם לא מתאים לך, תתאבד" מתעלמת מאותם לחצים ומציגה את הבחירה כפשוטה בהרבה מכפי שהיא באמת.
התאבדות אינה שקולה לאי-היוולדות, משום שנטל הבחירה הוא על הפרט ולא על הוריו, אחרי שהוטל עליו ללא הסכמתו. האם מוסרי להביא מישהו לעולם בידיעה שיהיה לו כה קשה לעזוב אם ירצה בכך?
שעות נוספות 