המלצה על סרט – Seaspiracy

Seaspiracy הוא סרט תיעודי מקורי של נטפליקס. הנבל הראשי בסרט הוא תעשיית הדיג, אשר הורסת את החיים על פני כדור הארץ בכל כך הרבה דרכים שאם הייתי מפרט את כולן, המאמר הזה היה הרבה יותר ארוך. הסרט מלמד כיצד אחראית תעשיית הדיג לתופעות הרסניות רבות, מהצטברות אשפת פלסטיק דרך התחממות האוקיינוסים ועד גלי צונאמי.

הדרכים בהן מבטיחים האנשים שמאחורי תעשיות הדיג ברחבי העולם את המשך פעילותן באין מפריע של אותן תעשיות לא פחות מלוכלכות מהאוקיינוסים עצמם. לעיתים קרובות בעזרת הרשויות, התעשיות האלו מנסות בכל הכוח לסכל ניסיונות לחקור אותן ואת שיטות הפעולה האכזריות וההרסניות שלהן. לא סתם מורכב שם הסרט מהמילים "ים" ("Sea") ו"קשר" ("Conspiracy") – מדובר בקשר רחב היקף בין גורמים שונים שרוצים להמשיך בהרס האוקיינוסים באין מפריע.

בנוסף לטיעון הסביבתי, בסרט ישנה התייחסות לתודעה המפותחת של בעלי חיים ימיים. הם מרגישים, חושבים ואף מקבלים החלטות קבוצתיות באופן דמוקרטי. כמו כן, הסרט מזכיר שיותר בריא להימנע מאכילת בעלי חיים ימיים. דיוקסין, מתכות כבדות, תרכובות פלסטיק ועוד הרבה חומרים שמסוכנים לבריאות האדם מצויים בשפע בבעלי החיים שאנשים כה רבים אוכלים.

לסרט הייתה השפעה רבה מאז יצא. הביקוש לתחליפים צמחיים למאכלי ים גדל משמעותית, ורשת חנויות מכולת האפס פסולת ההונג קונגית Slowood אף הודיעה כי בעקבות הסרט תפסיק למכור דגים. אם אתם עדיין אוכלים בעלי חיים ימיים, סיכוי טוב שהסרט ישכנע אתכם להפסיק, למען עתיד טוב יותר לכדור הארץ ולכל תושביו, האנושיים והלא-אנושיים.

…..

בימוי: עלי טבריזי

שנת יציאה: 2021

משך הקרנה: 89 דקות

שפה: אנגלית

מדינה: ארצות הברית

לדף הסרט באתר נטפליקס, כולל קדימון מתורגם, לחצו כאן.

זה בטבע שלי

רבים מבני ובנות האדם רואים באדם מין נעלה על כל שאר המינים בשל יכולתו, כביכול, להתעלות מעל יצריו הטבעיים ולפעול בחוכמה ובחמלה.

אם כך, מדוע אני שומע לעיתים קרובות את המילים "זה בטבע שלנו" (או פרפרזה עליהן) כהצדקה למעשים שונים, לרוב מזיקים במידה כזאת או אחרת? מאכילת בעלי חיים דרך רבייה ועד תקיפה מינית, אנשים מתנערים מאחריות אישית בטענה שפעלו על-פי טבעם, בין אם הטענה נכונה ובין אם לא.

האם האדם שולט בטבעו או להפך? אני מניח שהתשובה, כמו בלא מעט מקרים, היא איפשהו על הרצף ואולי גם שונה מאדם לאדם.

האם טבעונות היא "דת"?

אנשים משתמשים לעיתים קרובות במילה "דת" ככינוי גנאי לאורח חיים או השקפת עולם שהם אינם שותפים לה. כך למשל, אני נתקל לעיתים קרובות בטענה שטבעונות היא למעשה דת. מובן שאנשים עשויים לקיים אורח חיים טבעוני גם מסיבות דתיות, כמו במקרה של העבריים מדימונה, אך האם טבעונות כשלעצמה היא אכן דת? מה בעצם הופך תפיסה או אמונה מסוימת לדת?

זכור לי מקרה בו מורה דתייה בבית הספר שלי סיפרה לכיתה שלפעמים היא בוחרת שלא להתייעץ עם הרב שלה מחשש שעצתו לא תמצא חן בעיניה. לדבריה, את עצת הרב חובה ליישם, גם אם דעתה אינה נוחה ממנה. הסיפור הקצר הזה מדגים, לדעתי, את אחד ההבדלים בין דת לאורח חיים או השקפת עולם שאינם בבחינת דת.

כטבעוני, אני מתייעץ לפעמים עם אנשים שונים בנושאים הקשורים לאורח החיים שבחרתי לעצמי. אני מקבל מידע והשראה ממגוון רחב של מקורות, כגון פעילים בתחום והוגי דעות שונים. ההבדל הוא שאני בוחר האם ליישם עצה שקיבלתי או להתעלם ממנה. אני משתדל להפעיל חשיבה ספקנית בחיי, גם כלפי גורמים שאני נוטה לסמוך עליהם. אם איני שלם עם עצה שקיבלתי, אני מבקש עצה נוספת.

בעיניי, מה שמבדיל דת מכל תפיסה או אמונה אחרת הוא קיומה של סמכות בלתי מעורערת (בין אם מדובר באדם, בספר או בכל גורם אחר) ואני סבור שאין להגדיר אורח חיים או השקפת עולם שבהם אין סמכות כזו כ"דת".

אני משוכנע שגם לאלה המייחסים לטבעונים דתיות יש תפיסות מוסריות מוצקות. רובם, למשל, מאמינים שאסור לקחת חיים של אדם כדי לאכול מבשרו. עמדה זו מקובלת ורווחת בהרבה מטבעונות, אך האם היותה כה נפוצה היא הסיבה שאותם אנשים לא יגדירו אותה כ"דת"? האם למעשה הסיבה היחידה שאנשים מגדירים טבעונות כ"דת" היא שטבעונים הם מיעוט קטן, בעוד עמדות שבקונצנזוס אינן "דתות"? האם ייתכן שהתווית של "דת" היא תירוץ לפטור את אלה הטוענים כך מהצורך להתמודד באופן רציני עם טיעונים שטבעונים מעלים?

המוות הוא הסוף, וטוב שכך

דתות רבות מבטיחות למאמיניהן חיי נצח לאחר המוות. הבטחה זו מהווה נחמה עבור אנשים רבים שמפחדים מה"סופיות" של המוות. אישית, אני לא מאמין בחיים לאחר המוות, ויותר מכך, אני מוצא נחמה דווקא ברעיון שאין כאלה.

אני נוהג לחשוב על החיים כעל בור שיש למלאו בתוכן ומשמעות. אם החיים היו נצחיים, היה זה בור ללא תחתית, כזה שגם היקום כולו אינו יכול למלא. אני מאמין שלא בריא לנפש האנושית להתקיים לנצח. אם נחלק את החיים לרגעים, ככל שיהיו לנו יותר רגעים, כך תפחת חשיבותו היחסית של כל אחד מהם. אם היו לנו אינסוף רגעים, כל אחד מהם היה שווה למעשה לאפס – עיקרון זהה לחוק "תועלת שולית פוחתת" בכלכלה. כל רגע שנבלה בחברת מישהו שאנחנו אוהבים יהיה הרבה יותר משמעותי עבורנו אם נדע שהזמן המשותף שלנו הוא קצוב וקצר.

לעיתים קרובות אני מרגיש שרגעים רבים בחיים הינם חסרי משמעות ומשמשים רק כדי "להעביר את הזמן". אם הזמן העומד לרשותי היה בלתי מוגבל, היו לי אינסוף רגעים כאלה.

הפרדוקס הגדול של הקיום הינו שסופיותם של החיים היא הנותנת להם את משמעותם. המסקנה הברורה היא שצריך לנצל היטב את הזמן שיש לנו. בעיקר בימים אלה, כאשר יש לנו הרבה יותר זמן פנוי בבית, חשוב שננצל את הזמן על מנת לעשות משהו בעל משמעות, ולא סתם לבזבז זמן בדרך בטלה.

סגר שמח לכולם

המלצה על סרט – דייוויד אטנבורו: על פני האדמה

דייוויד אטנבורו: על פני האדמה (באנגלית: David Attenborough: A Life on Our Planet) הוא סרט תיעודי מרתק המביא את עדותו של שדרן הטלוויזיה וחוקר הטבע האגדי סר דייוויד אטנבורו. אטנבורו, בן 93 בזמן צילומי הסרט, מספר את סיפור חייו יוצא הדופן, ודרכו הוא מביא את סיפורו של כל כדור הארץ, אותו הוא זכה לראות כמעט מכל כיוון אפשרי.

השינויים שהתחוללו בימי חייו של אטנבורו כללו גידול עצום ומהיר במספר בני האדם, ירידה משמעותית בכמות שטחי הפרא, עלייה חדה בכמות גזי החממה באטמוספירה והתחממות של כוכב הלכת. הסרט מזהיר מפני השלכותיהם העתידיות של תהליכים אלה, שצפויות לכלול הכחדה של מינים רבים ובהם המין האנושי. חווית הצפייה בחלק הזה של הסרט עשויה להיות מטרידה ומדכאת.

עם זאת, הסרט מבהיר כי לא הכול אבוד מראש. לצד התחזיות המפחידות, מובאים בסרט פתרונות אפשריים לבעיות הנשקפות לנו, כגון צמצום ילודה, מעבר לתזונה מהצומח, החלפת דלק מאובנים באנרגיית השמש ונטיעת עצים היכן שהתבצע בירוא יערות. כפי שמנסח זאת אטנבורו עצמו, "יש לנו הזדמנות לתקן, להשלים את מסע ההתפתחות שלנו, לצמצם את ההשפעה שלנו, ולשוב ולהיות מין שנמצא באיזון עם הטבע. כל מה שאנחנו צריכים זה הרצון לעשות זאת". בסופו של דבר, מדובר בסרט אופטימי.

הסרט נחתם במילים, "דייוויד אטנבורו מסר את עדותו בסרט זה. מי עוד צריך לצפות בו?". אחרי שצפיתי בסרט, השאלה שלי היא: מי לא?

הסרט זמין לצפייה בנטפליקס.

…..

בימוי: אלסטייר פותרגיל, ג'ונתן יוז, קית' שולי

שנת יציאה: 2020

משך הקרנה: 83 דקות

שפה: אנגלית

מדינה: הממלכה המאוחדת

לדף הסרט באתר נטפליקס, כולל קדימון מתורגם, לחצו כאן.

המלצה על סרט – מורתי התמנונית

מורתי התמנונית (באנגלית: My Octopus Teacher) הוא סרט טבע יוצא דופן של נטפליקס. זהו יומן מסע של קרייג פוסטר, יוצר סרטים תיעודיים דרום אפריקאי. פוסטר מתעד יער אצות סמוך לחופי הכף המערבי, דרום אפריקה. במהלך ביקורו באותו עולם תת-ימי קסום הוא פוגש תמנונית ונשבה בקסמיה, מתפעל מיכולותיה ומאופייה מלא החיים – ומחליט לבקר אותה מדי יום. במשך קרוב לשנה, פוסטר עוקב אחר התמנונית ולומד להכיר אותה, והיא אותו. התמנונית משחקת עם פוסטר ממש כמו חתול או כלב, וכל אחד מהם הופך לחלק בלתי נפרד מחייו של השני.

הקשר שנרקם בין השניים משנה את הסתכלותו של פוסטר על עולם החי. לדבריו, "לא היו לי סנטימנטים מיוחדים לבעלי חיים לפני כן. הבנתי שאני משתנה. מערכת היחסים שלי עם אנשים, עם בני אדם, התחילה להשתנות".

זהו סיפור מרגש ומסקרן על חברות ועל מציאת מכנה משותף עם מי שבמבט ראשון עשוי להיראות שונה מאוד מאיתנו. אם עוד לא השתכנעתם, הסרט הזה יוכיח לכם שאופי, שכל ורגשות אינם ייחודיים לאדם. בנוסף, הסרט מרהיב מבחינה חזותית.

הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר.

…..

בימוי: פיפה ארליך, ג'יימס ריד

שנת יציאה: 2020

משך הקרנה: 85 דקות

שפה: אנגלית

מדינה: דרום אפריקה

לדף הסרט באתר נטפליקס, כולל קדימון מתורגם, לחצו כאן.

אימצתי ואקיטה

לאחרונה ביצעתי אימוץ סמלי של ואקיטה, בעל חיים הידוע גם כדולפין המפרץ. את הואקיטה אפשר למצוא בחלקו הצפוני של מפרץ קליפורניה בלבד. הואקיטה נמצאת בסכנת הכחדה חמורה לפי הרשימה האדומה של ארגון IUCN. בשנת 2019 היו רק עשרה פרטים חיים, כאשר בשנת 2005 היו כ-300. מצב חמור זה הביא את ארגון אונסק"ו להכריז על אתר המורשת העולמית במפרץ מקסיקו כאתר בסיכון. האיום העיקרי עליהם הוא דיג לא חוקי של דג הטוטואבה באמצעות רשתות גדולות, בהן נתקעות הואקיטות. מאמצי שימור מובלים על-ידי ממשלות מקסיקו, ארצות הברית וקנדה.

ואקיטה

ה"אימוץ" שביצעתי הוא למעשה תרומה של 25 דולר (כ-88 ש"ח) לארגון Porpoise Conservation Society, ארגון ללא מטרות רווח העוסק בשימור, מחקר והעלאת המודעות לסכנות הנשקפות ליונקים ימיים. בחרתי לאמץ ואקיטה משום שבעל חיים זה נחשב ליונק הימי הנדיר בעולם. כדי להציל את המין הזה ומינים רבים אחרים מהכחדה, חייבים לפעול עכשיו. אימוץ סמלי הוא דרך פשוטה יחסית לקחת חלק במאבק לשימור מינים בסכנת הכחדה.

בעקבות האימוץ קיבלתי מהארגון:

תעודת אימוץ
מכתב תודה
פרופיל של המין ואקיטה

לאימוץ ואקיטה או יונק ימי אחר באתר ארגון Porpoise Conservation Society לחצו כאן.

לאימוץ בעלי חיים נוספים באתר ארגון WWF) World Wildlife Fund) לחצו כאן.